בובת חזרזיר שקיבלתי מתנה בשנה שעבר מהאקס הציפה בי רגשות געגוע ממש חזקים..
ואז נזכרתי באוסף ציטוטים שתלויים לי על צד אחד של הארון ניגשתי וקראתי אותם..
הרוב עשו לי חשק לבכות.. לא בגלל שהם עצובים חס וחלילה
פו הדוב לא נהג להגיד דברים עצובים אלו . אלו סתם הזכרונות.
בכל מקרה .אספתי לכם את הציטוטים..
טיפ: ניתן לקחת את אחד מהמשפטים ולשלב אותם באיזו מתנה קטנה יפה.. סוג של הקדשה חמודה
משהו מעורר מחשבה..
"כשאתה מתעורר בבוקר, פו", שאל חזרזיר לאחר שתיקה ארוכה, "מהו הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?"
"מה יש לארוחת בוקר?" אמר פו, "ומה אתה אומר, חזרזיר?"
"אני אומר, אני תוהה - איזה דבר מלהיב הולך לקרות היום?" אמר חזרזיר.
פו הניד את ראשו בהרהור. "זה אותו דבר", אמר פו.
הנהרות יודעים: לא צריך למהר, בסוף הם יגיעו לשם - איך שלא יהיה
- "שים לב לאן שאתה הולך, כי בטעות תוכל להגיע לשום מקום"
"וכששאל השפן 'דבש או שמנת מתוקה ללחם?' נתרגש פו מאד והשיב: "גם זה וגם זה!" ומיד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: "אבל אל תטריח את עצמך בגלל הלחם"
"הינשוף סיפר לקנגה סיפור משעשע שהיה מלא וגדוש מילים ארוכות כגון 'אנציקלופדיה' ו'היפופוטם', אך קנגה לא הקשיבה לסיפורו"
פו: "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד."
"הבטח לי שתזכור תמיד: אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר מאיך שאתה נראה, וחכם יותר מכפי שאתה חושב.
"קשה לה לחיה קטנה," אמר חזרזיר בקול בוכים, "להיות אמיצת לב"
ינשוף: "מארב זוהי מין הפתעה".
פו: "גם מאורה היא לפעמים מין הפתעה ".
"אם אתה בא בין המצרים, ומישהו מתנפל עליך לפתע, הרי זה מארב".
"כמדומני, שנזכרתי בדבר מה. נזכרתי שאתמול שכחתי לעשות משהו ומחר לא אוכל לעשותו. לכן מוטב למהר ולעשות מיד"
"ולפתע פתאם מקיצים אנו בבוקר אחד, ומה אנו רואים לפנינו. חיה שמעולם לא שמענו את שמעה! החיה הנושאת עמה את בני משפחה בכיסה! נניח שאני נושא עמי את בני משפחתי בכיסי שלי, לכמה כיסים אהיה זקוק? לששה עשר"
ינשוף: "ובכן, השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות כגון אלו היא כדלקמן:"
פו: "מה פרוש הסתלסלות הצנצנים העגולה? הנני דב שאין לו מח הרבה בקודקודו, ומילים ארוכות מבלבלות אותי."
"אמנם הינשוף היה נבון וחכם מבחינות הרבה, וגם ידע לקרא ולכתב כהלכה את שמו: "ינשוף", אך מילים עדינות כגון "אבעבועות" או "פשטידה", היו מוציאות אותו מכליו."
"ויני הפו קרא בתשומת לב מרובה את שתי הכתובות, תחילה מימין לשמאל, ואחר, שמא דילג על איזו מילה, גם משמאל לימין".
עוד קודם לכן חשבתי", אמר השפן, "שאחד משנינו מרבה באכילה, אלא שלא רציתי לומר לך", אמר השפן "וידעתי שלא אני הוא המרבה באכילה"
"הנה הוא פו הדב, הנהו נגרר ויורד במדרגות, ירוד וטפוח בקדקודו, - טפח, טפח, טפח, - מאחורי כריסטופר רובין. לדעתו, זוהי הדרך היחידה לרדת במדרגות, אך לפעמים נדמה לו, שהיה מוצא דרך אחרת, אילו היה יכול לעמוד רגע קט ולהרהר בדבר.."
"אם אתה הולך ביער ומוצא את עצמך חולף שוב ושוב על פני אותה גבעה יתכן כי גבעת החול הזו עוקבת אחריך"
הרבה יותר משעשע לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו "השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות אלו היא כדלקמן", ומסתפק בכמה מילים קצרות ופשוטות כמו: "קח עוגה, פו."
"'נניח פו, שעץ יפול ואנחנו נעמוד מתחתיו.' אמר חזרזיר בפחד.
'נניח שהוא לא יפול,' אמר פו לאחר שהרהר בדבר."
א.א מילן -" פו הדוב"
"פו וחזרזיר שבו הביתה מביקורם אצל שפן.
'אכן, שפן חכם,' מלמל פו כשהוא מהורהר.
'בהחלט,' הסכים חזרזיר, 'שפן חכם.'
'יש לו שכל.'
'כן, יש לו שכל,' אמר חזרזיר.
שתיקה ממושכת השתררה ביניהם.
'אני חושב,' הפר פו את השתיקה, 'שבגלל זה אין הוא מבין שום דבר.'"
א.א מילן -" פו הדוב"
"'יש לך באמת יום הולדת?' שאל פו את אי-יה.
'כן, בוודאי,' השיב.
'באמת? אם כך, הרבה ברכות מעומק לב ליום הולדתך, אי-יה.'
'גם לכם!' השיב.
'מה פתאום, הרי אין זה יום ההולדת שלי.'
'בוודאי שלא שלך, זה יום ההולדת שלי הוא, כמובן.'
'אם כך למה אמרת; גם לכם?'
'למה לא? הן גם אתה אינך רוצה להיות אומלל ביום ההולדת שלי, לא כן?'"
א.א. מילן - "פו הדוב"
זהו לבנתיים מקווה שאהבתם.. :)
